Opher Kolker

אוצרת: גלית מליס

על קיר האמן מס׳ 9 בסטודיו יוצגו  ציורי נוף באקוורלים, שצייר האדריכל עופר קולקר בעשור האחרון. עופר קולקר, יליד חיפה, אדריכל מזה כ 60 שנה, מתמחה בתכנון וניהול פרויקטים רחבי היקף ובעלי השפעה רבה על הסביבה הבנויה בארץ. בינהם – בינוי ערים, מבני ציבור ותרבות, קמפוסים, פארקים, תחנות רכבת, בניני משרדים ומגורים (כאן תוכלו לסייר בין הפרוייקטים). מזה כעשור מצייר באקוורלים.

גלית מליס, אוצרת התערוכה כותבת:

״שורשיה של מסורת צבעי המים נעוצה במזרח הרחוק וצמחה מתוך הזן ורעיון האחדות בין הגוף לרוח בדרך להארה. התבוננות מהורהרת בנוף, אותו רגע חולף בו האדם רואה את היקום ועצמו בתוכו כאחד, היה גם להיבט מרכזי של המדיום במערב בתקופה המודרנית, לצד שימוש נפוץ בצבעי מים לרישומים טופוגרפיים, מיפוי ותיעוד, ופרקטיקה נוחה לצייר שינויים במראות ובמיידיות הטבע, באור ובאווירה. האקוורל היה למדיום חלוצי גם באמנות הישראלית בתחילת דרכה "שורה ארוכה ומכובדת של ציירים מקומיים – כמו אישרו בשקיפות האקוורלים את האור העז המקומי ואיזושהי רוחניות… אפשר שגם את הבסיס לליריקה המפורסמת של ההפשטה הישראלית”.

 התערוכה רְשָׁמִים כוללת 24 ציורי נוף באקוורלים, שצייר קולקר בעשור האחרון. בעבודותיו של קולקר נטועה היטב רגישותו כאדריכל לתפיסת המרחב, לקו וכתם, לאור וצל ולגבולות הדימוי, זאת לצד אהבתו הרבה לטבע, לסביבה ולנופי הארץ.

הבחירה של קולקר בצבעי מים, לכאורה טבעית היא בהיותו מדיום רווח להתחלות, שרטוטים מקדימים ומתווים ראשונים לתכנון אדריכלי מוקפד של מבנים מורכבים. לצד זאת "מרגע שטבל המכחול במים והניח הצבע על הנייר, אבדה השליטה בכתם ואין אפשרות לסגת, כי למדיום חיים משלו … " בשְנִּיֹות הזו שבין תכנון מוקפד לאבדן השליטה מתרחש הקסם. משיכת המכחול באור וצבע מתחילה ברישום מהיר וספונטני שמותיר על הנייר את ההתרשמות החזותית של האמן בהיותו במרחבי הנוף הפתוח. לצד צבעוניות רעננה, משוחררת ומלאת חיים הוא מותיר במכוון נייר חשוף לבן, שנעשה למרכיב צורני שווה ערך בבניית המרחב. בפרקטיקה הזו של הפחתה, צמצום והשמטה הוא טוען במשמעות את המרווח של האין, מעורר את הדמיון ומאפשר לצופה הצצה לנוף פנימי אקספרסיבי ואינטימי. ציוריו של קולקר אינם עוסקים דווקא בתיעוד של נוף קונקרטי. הנייר הלבן סופג את ניחוח הנוף כפי שנצרב בזיכרונו, זהו תיאור דקיק באקוורלים של חוויות נוף שנותרו בתודעתו. מבע אישי הדומה לתיאור מילולי שנזכר ביומן אישי, כמיטב יכולתם של מילים לתאר נוף. רְשָׁמִים של נוף רשמיו.״

הפתיחה נערכה בהשתתפות האמן ואוצרת התערוכה והתארח בה הסופר המתרגם, חנן אלשטיין.