את הארוחה המשפחתית הזו אני מקדישה לבת האהובה שלי, שני. אתם מכירים את שני, גם בזכות העוגות הנפלאות שהיא הכינה במכירות של הסטודיו. איזה כיף לי לעשות איתה דברים ביחד, אבל עכשיו היא רחוקה ממני. אני מתגעגעת ולכן נולד הפוסט הזה.
לפני מספר חודשים, בנקודת הזמן שבה מסתיים המסלול המוכתב של בית הספר והצבא ורגע לפני שמתחילים ה״חיים של הגדולים״ היא ארזה תרמיל, קנתה כרטיס לכיוון אחד והמריאה מזרחה.
מהון להון כבר כמעט חמישה חודשים ששני מטיילת במזרח הרחוק. קוראים לזה הטיול הגדול והוא באמת גדול- הודו, בורמה, תאילנד, פיליפינים, סינגפור ויש עוד תוכניות להמשך. ולמרות שאני ממש משתדלת להיות אמא קולית וגיבורה, אני מודה שיש לא מעט רגעים שבהם אני רוצה שזה כבר יסתיים. במיוחד כשמבליחה לתודעתי התחושה שהילדה הקטנה שלי נמצאת אי-שם על הגלובוס הרחק ממני. לפעמים אני אפילו לא יודעת איפה ואני מרגישה שהקרקע נשמטת מתחת רגליי. כל תרנגולת רוצה את האפרוחים שלה לידה, לא?
והיא, מצידה, נהנית בטירוף! רואה עולם, חווה חופש, מתנהלת בעצמאות מעוררת השתאות ועושה סוויצ׳ לבגרות.
התמונות ששני שולחת כל כך מדהימות שאני מבינה למה היא לא ממהרת לשוב.
אז חשבתי להרכיב ארוחה מהמנות ששני הכי אוהבת בעולם. אולי הריחות שיעלו יגיעו אליה, ישטפו אותה בגעגועים והיא תשוב.
דיברתי עם שני שממש התלהבה מהרעיון. סיכמנו שכל אחת מאיתנו תרכיב בנפרד תפריט של המנות שהיא הכי אוהבת. רציתי לראות אם אנחש נכונה את תשוקותיה של שני.
לי לקח שתי דקות להרכיב את התפריט. לשני היה קשה יותר. לאחר שלושה ימים של התחבטויות כדי לבחור את המנות שהן הכי הכי היא כתבה לי ״ כל כך הרבה מנות אני אוהבת, לא יודעת מה לבחור!״ ושלחה את כל מה המנות אליהן היא מתגעגעת. הרשימה של שני מספיקה למשתה או לסדרת ארוחות. לשמחתי, הבחירות שלי כולן כלולות בה. יודעת אם את ליבה של ביתה.
אז נתחיל בתפריט הכולל את המנות שהופיעו בשתי הרשימות, שלי ושלה. תהיה גם ארוחה נוספת, ארוחת ״השיבה הביתה״ ויהיו בה מנות נוספות מהרשימה של שני. ממש בקרוב אני מקווה!
לטעמי, אין מי שלא יאהב את הארוחה הזו. חלק מהמתכונים כבר עלו לבלוג בעבר וחלקם חדשים. כדאי לכם מאוד לנסות.
ארוחת ״שובי הביתה״
קרודו דג ים 
נמסיס
