אני הכי אוהבת להכין ארוחות למשפחה ולחברים (אלו הקרובים, ואלו שהפכו להיות חברים לשולחן האוכל שלי). אני אוהבת את התכנון, הבישול, את הציפייה של לפני, את המפגש סביב השולחן ואת הזמן שאחרי (שבספרדית נקרא גם Sobremesa — ביטוי מקסים שהכרתי לאחרונה המסמל את השלב של הארוחה כשהאכילה הסתיימה אך השיחה סביב השולחן נמשכת).
במטבח הביתי ומשפחתי שלי, ארוחות שישי הן הציר המרכזי. אני מכינה ארוחות שישי מאז שהקמתי משפחה. זה התחיל במשפחה קטנה, שגדלה אט אט סביב השולחן.
ארוחת שישי זו נקודת הריסטארט שלי. השבוע הסתיים, המשפחה מתכנסת לכמה שעות של ביחד. אוכלים, שותים, מחזירים את הגלגלים למסילה ומשם ממשיכים הלאה. עבורי, כמי שמכינה את האוכל לגוזלים זו הזדמנות להעניק אהבה ולא מעט פעמים, גם הזדמנות לפצות, כשאני מרגישה שבמשך השבוע לא הייתי מספיק פנויה וזמינה עבור הילדים.
המשפחה שלי היא גם הקהל הכי נפלא שלי, כולם אוהבים לאכול ויודעים לאכול וגם לפרגן וגם לרמוז בעדינות כשמשהו יצא פחות מוצלח. האוכל שכל אחד מהם מעדיף עומד במרכזן של ארוחות משפחתיות רבות. לכל ילד יש לפחות ארוחה אחת שאני יודעת שהוא תמיד תמיד ישמח שאכין עבורו וגם לבעז יש לא מעט ארוחות שנתפרו במיוחד עבורו.
אני רוצה להעביר את מה שלמדתי לאורך השנים לעוד בשלניות ביתיות (וגם לבשלנים — לשון נקבה מטעמים פמיניסטיים בלבד), לעודד אתכן להעשיר את רפרטואר המאכלים המשפחתיים שיחברו גם את המשפחה והחברים שלכן, לשולחן שלכן.
לא צריך בשביל זה הרבה: מוכנות לנסות, הבנה שתהיה פה קצת עבודה, ובעיקר המון אהבה.
כשאני מנתחת את המטבח הביתי שלי בכלל ואת ארוחות שישי בפרט אני מבינה שלא צריך המון מתכונים. הילדים ממילא מבקשים שוב ושוב את אותו האוכל — כמו סיפור לפני השינה. כל מה שצריך זה למצוא ולאמץ זה כמה מתכוני בסיס שעובדים למשפחה שלכם. לרכוש מיומנויות בסיס שמאפשרות להתמודד עם מגוון מתכונים. לשחק קצת בשוליים עם ניסיונות חדשים, להבין איך מחברים כמה מתכונים לכדי ארוחה וזהו.
אני רוצה ומקווה שבמהלך שנת 2019 אצליח לשתף אתכם בכמה מתפריטי הארוחות המשפחתיות שלי ובמתכונים שלהן.
אני בוחרת להתחיל בארוחה שהיא בעיקרה איטלקית — תפריט קצת מתחנף (אין ארוחה שמתחילה בפיצה ומסתיימת בשוקולד שלא תכבוש את ליבם של הסועדים), שאין מי שלא יאהב, ותקבלו עליה כל כך הרבה מחמאות שבטוח תמשיכו איתי לעוד ארוחות.
התפריט
- קמפרי תפוזים (למבוגרים מעל גיל 18)
- אגוזים קלויים במרווה
- פיצה ביאנקה או ברוסקטה
- סלט פנזנלה
- מרק תרד, אפונה ונענע
- ראגו נפוליטני (שכיכב בארוחה ״דרומה לרומא״)
- ברוקולי חלוט מוקפץ בשמן זית ושיני שום
נמסיס שוקולד או טורט קפרזה וקרם מסקרפונה או עוגת פולנטה לימון וקרם מסקרפונה
מידע פנים
חלק מהשיקולים בהרכבת ארוחה נוגעים כמובן לאופן ההכנה. בתפריטי הארוחות ששורדים לאורך זמן, יש איזון בין ההכנות שאפשר להכין מראש לבין ההכנות שחייבים לבצע בסמוך לארוחה, כך שבאופן כללי, המאמץ הכרוך בהכנה יהיה סביר.
בארוחה זו, למשל: את הראגו אפשר להכין יום קודם, טעמו אפילו ישתפר. שומרים אותו במקרר, רצוי בתוך הסיר שבו הוכן, כי אני מרגישה שחלק מהטעם נמצא בסיר. את המרק והעוגה אפשר להכין בבוקר, כך שאחר הצהריים נותר רק להכין את הפיצה ובזמן שהבצק תופח, להכין את הסלט, לחלוט את הברוקולי ולבשל את הפסטה. את הפסטה אפשר להכין לפני הארוחה לדרגת אל דנטה לפי הוראות היצרן. לסנן. לשמור בסיר את מי הבישול וממש לפני ההגשה להרתיח את המים ולהכניס את הפסטה לשתי דקות. את התיבול של הסלט כדאי לעשות ברגע האחרון.
אפשר לפשט מאוד את התפריט ועדיין הארוחה תהיה נפלאה: ללכת על גרסת הברוסקטה, או להגיש את הסלט עם קרעי לחם או פוקצ׳ה קנויה טובה. לקינוח, אפשר להגיש גלידה טובה או גלידה עם תותים ומעט סוכר.
