הבנק שלי בלונדון

לא, זה לא מה שאתן חושבות. אין הכוונה לבנק שלי במובן הפיננסי. הכוונה לבנק ההמלצות שלי ….

אם הייתי צריכה לבחור לעצמי מרכז חיים נוסף לזה שנולדתי בו, לונדון היתה ללא ספק המועמדת המובילה. אני כל כך אוהבת את לונדון. אפורה, קרירה (כן גם פה יש גלי חום), אורבנית, תוססת, שופעת אמנות ועיצוב, מוצפת בריאות ירוקות וגם, גן עדן קולינרי. הגיוון האתני מחד והעדר מטבח מקומי דומיננטי מאפשרים לעיר לפרוח בשלל מסעדות הנע בין מטבח אנגלי מסורתי, מטבח אנגלי מודרני, מסעדות אתניות ומטבחים חדשים שהם כור ההיתוך של כל אלו גם יחד. ובשונה ממקומות אחרים בהם אני מבקרת ונצמדת למטבח המקומי , בלונדון החך שלי פתוח לכל הטעמים.

הבנק שלי כולל רשימת מסעדות שאני מבקרת בהן שוב ושוב וגם, כתובות חדשות שנוספות בכל ביקור. בכל ביקור אני גם אוספת לעצמי פתקים ורמזים למקומות בהם אנסה לבקר בביקור הבא.

בנסיעה האחרונה, בחודש יוני 26, נסעתי עם שני, ביתי האהובה. חגגנו את סיום לימודיה לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית.

באנו ללונדון להנות מהרגע, מהביחד. בלי לחצים ובלי ריצות- פשוט ל״גור״ בלונדון כמה ימים. זו הייתה נסיעה מושלמת ואני שמחה לשתף בחוויות ממנה. להשלמת התמונה יתכן ויתווספו לרשימה גם המלצות מנסיעות קודמות.

למזלנו נהננו משבוע קריר, בדיוק לפני גל חום שפקד את אירופה ומפאונד חלש שהופך את השהות בלונדון להרבה יותר ידידותית מבעבר.

התאכסנו במלון שרלוט סטריט בפיצרוויה. המלון שייך לרשת מלונות שאני מאוד אוהבת- Firmdale של קית קאמפ . המלונות ברשת הם מלונות בוטיק, מעוצבים בחן אנגלי משובח ומצטייינים בחווית ארוח אישית וחמה ייחודית מאוד. בחרתי את המלון הזה גם בשל מיקומו, מרכזי אבל לא סואן באזור שבעיקרו הוא עדיין אזור מגורים. זה היה מושלם! הרחוב של המלון יפהפה, משובץ בתי קפה ומסעדות קטנות. במרחק הליכה קטן מצאנו סטודיו לפילאטיס שמקבל משתתפות על בסיס חד פעמי. השכונה שקטה ויפה ונמצאת במרחק הליכה מסוהו, מהייד פארק ומרליבורן. החדר גדול ויפה כולל אמבטיה ממש מפנקת והבר מסעדה של המלון שוקקי חיים. בקיצור, המלצה חמה!

לאתר המלון

אמנות בלונדון

לונדון שופעת מוזיאונים, גלריות וארועי אמנות. שבוע ימים לא מספיק כלל ובכל ביקור צריך לבחור וגם לוותר. הבחירה שלי משלבת בחירה לפי התערוכות שמציגות וגם לפי מיקום שישתלב בזרימה של היום— הליכה, מוזיאון, מסעדה — זה משולש הקסם. הפעם תיאמנו סיור אמנות עם כלנית לאופר. ישראלית ואמנית שחייה בלונדון כבר למעלה מ-20 שנה. לכלנית מספר סיורים רלוונטיים, קבוצתיים ופרטיים. אנחנו עשינו סיור פרטי בטייט מודרן והיה ממש נפלא. אני ממליצה בחום רב. ההמלצה מקבלת חיזוק גם מהדור הצעיר!. הלינק לכלנית כאן

חנויות בלונדון

החנויות המיוחדות של לונדון שוות ביקור, גם אם לא תקנו בהן דבר. במקרה שלי, אני מתמקדת בחנויות עיצוב שהן כמו גלריות קטנות של עיצוב. חלקן מרוכזות באזורים היותר היפסטריים של לונדון וחלקן פזורות. גם כאן השפע לא מאפשר להכיל את הכל. כנקודת התחלה כדאי להקדיש חצי יום לסיבוב חנויות בשכונת מרליבורן וחצי יום לפחות לשורדיץ׳. המלצות מעולות תוכלו למצוא באתרים ובמגזינים. אני מאוד אוהבת לעקוב אחר מגזין מונוקל שיש לו גם חנות ובית קפה מקסימים במרליבורן.

מסעדות

לונדון היא לונה פארק של מסעדות. בכל ביקור צריך לבחור בין חזרה למקומות הבטוחים לבין התנסות בחדשים ולוותר על הרבה מאוד אפשרויות טובות. עד הביקור הבא.

River Cafe

הריבר קפה היא לא עוד מסעדה, היא מוסד אייקוני. המסעדה נוסדה לפני 40 שנה על ידי רות רוג׳רס ורוז גריי שנפטרה בשנת 2010. המסעדה אמנם לא ממוקמת במרכז לונדון אבל יופיה וחווית הארוחה בה שווים את הנסיעה. המסעדה מגישה אוכל מהמטבח האיטלקי שאין טוב ממנו, גם באיטליה. לצד פעילות המסעדה פרסמו מייסדות המסעדה שורה של ספרי בישול מעולים (יש לי כמעט את כולם), וגידלו דורות של שפים ידועים כמו ג׳יימי אוליבר לדוגמא, שפתחו ומנהלים מסעדות נפלאות בלונדון . לא מעט פעמים אני מחפשת מסעדה דרך חיפוש שפים שצמחו בריוור קפה. לרות רוג׳רס יש גם פודקאסט מקסים – ruthies-table-4 ששווה האזנה לחובבי הקולינריה ו.. סלבס.

עוד מסעדות שצמחו על מורשת הריבר קפה שאני אוהבת

Trullo— שף Conor Gadd,מסעדה השכונתית הנפלאה באיזלינגטון שלגמרי שווה נסיעה קטנה בתחתית.

Padella — מסעדת הפסטה מבית trullo עם כמה סניפים ברחבי לונדון. המקום המושלם לצהריים. כאן בתמונות- צהריים בסניף בשוק בורו, לאחר סיור בטייט מודרן.

Trattoria Burro – המסעדה החדשה, אחות ל Trullo, שנפתחה בקובנט גארדן. ביקרנו בה לשמחתי. מסעדה יפיפייה, אוכל משגע. מושלם!

ולא מהביקור הזה, מסעדה קטנה ומקסימה בשורדיץ׳ . מומלץ לשבת על הבר. מנות קטנות, פסטה טריה ותועפות של אוירה מגניבה- POLPO

המכה של המטבח האנגלי המודרני- St John

אי אפשר לדבר על לונדון הקולינרית בלי להזכיר את St. John – המסעדה שהפכה את המטבח הבריטי המסורתי לרלוונטי מחדש, בגישה מינימליסטית, מדויקת וללא קישוטים מיותרים. השף Fergus Henderson והמסעדן Trevor Gulliver, פתחו את המסעדה ב־1994 יחד עם ג’ון ספיטרי. הנדרסון, שבכלל הוכשר כאדריכל ולא כשף, שינה את פני המטבח הבריטי כשהחזיר למרכז הבמה חומרי גלם מסורתיים ואת רעיון ה־Nose to Tail – שימוש מכבד ומלא בכל חלקי בעל החיים. גוליבר השלים את החזון ביצירת חוויית אירוח מדויקת, צנועה ונטולת ראוותנות. על רעייתו של פרגוס הנדרסון שגם היא היתה מצוות מקימי המסעדה נדבר עוד בהמשך…

למסעדה מספר סניפים אך אני אוהבת במיוחד את המסעדה בסמיטפילד ומקפידה לבקר בה בכל ביקור בלונדון.

Rochelle Cantine

איזה יום משגע היה לנו היום הזה, התחלנו בביקור במוזיאון החדש של ארכיון V&A במזרח לונדון. משם הלכנו דרך פרק ויקטוריה למסעדה הנהדרת – רשל קנטין. המסעדה ממוקמת בחצר הסגורה במבנה לשימור שהיה בית ספר לבנות. המסעדה כל כך יפה. אור היום שחודר דרך הגינה והעיצוב הפשוט וחם שתואם בדיוק לשפה הקולינרית של המקום, יוצרים חוויה כל כך מיוחדת. מאחורי המסעדה עומדות Margot Henderson, שהקימה ומנהלת את המקום יחד עם שותפתה Melanie Arnold. ונכון להיום, השף הראשי (Head Chef) במסעדה הוא Hector Henderson, בנה של מרגו ופרגוס הנדרסון. הדמיון למסעדת סט ג׳ון ניכר — שימוש בחמרי גלם מעולים ועונתיים, בישול בריטי פשוט לכאורה אבל המטבח מעודן יותר, ירוק יותר ומושלם לארוחת צהריים. לא יכולתי להפסיק לצלם.

בדרך למסעדה

HIMI Izakaya

המקום החדש של זוג השפים Tamas and Tomoko . היא מיפן והוא מהונגריה. מטבח אישי, מעודן, מוקפד ויפהפה. הייתי אצלם במסעדת הסושי chisou ואחר כך באומקסה roji ועכשיו הם פה. ישבנו על הבר ונהננו מכל ביס וכל דקה. וגם מכל לגימה מהסאקה פיירינג.

ואי אפשר בלי גסטרו פאב

המסורת שאינה גוועת לסיים את היום עם בירה, פוגשת אותך בכל פינה בלונדון והאמת שזה מקסים. למה לרוץ הביתה בסוף היום למטלות הבית אם אפשר ׳טו הנג׳ עם חברים ולנקות את הראש? חלק מהפאבים מתהדרים גם במטבחים שמצדיקים ביקור קולינרי. בדרך כלל מדובר במטבח בריטי עם עדכונים והשפעות, שיבטיחו ארוחה כיפית ולא מאתגרת.

קצת מביקורים קודמים שהפעם לא נדגמו

Brat Restourant– מקום נהדר בשורדיץ׳ . מטבח בריטי חדש משולב במטבח ים תיכוני, חומרי גלם מעולים, אש גלויה, יין ואווירה תוססת. הם פתחו עכשיו מסעדה חדשה בסוהו שלצערי לא הספקתי לחוות בביקור הזה ורשמתי לי לפעם הבאה Impala

אם אתם חובבי יין או מטיילים עם מישהו או מישהי כאלו- ברי היין של Noble Roth

וזה עדיין על קצה המזלג כי באמת העיר הזו אין סופית.

ועוד קצת מזון לנפש

MOCO MUSEUM —חדש אז ניסינו. קטן, פופ ארטי, מאוד מסחרי וממש לא חובה.

The National Portrait Gallery אחד האהובים עלי בלונדון. מוזיאון קטן עם מבחר עבודות רב תקופתי ותערוכות מתחלפות, כולן סביב נושא הפורטרט. הסיפור וההסטוריה של כל תמונה מובאים בצורה נגישה שתסקרן גם צופים צעירים.

The National Gallery, מוזיאון הפורטרטים הוא למעשה חלק מקומפלקס המוזיאון הגדול שיושב על כיכר טרפלגר היפה. זה לא המוזיאון הכי יפה וסקסי אבל יש בו אוצרות אמנות קלאסית מרהיבים ותערוכות מתחלפות שכדאי לבדוק בכל ביקור.

אנחנו ראינו את התערוכה של האמן הספרדי פרנסיסקו דה סורבארן, שהיתה פשוט מדהימה. תנאי הצילום לא היו אידיאלים אבל התערוכה כן. צילומי הטבע הדומם צוירו אגב על ידי בנו של האמן.

ולפעמים העולמות מתחברים

כמה שפים או שפיות זכו לפורטרט שצויר בידי לקוח מרוצה ועוד של לוסיאן פרויד? בביקור בנשיונל פורטרט גלרי נתקלתי בציור המקסים הזה של פרויד והופתעתי לגלות שהוא של שפית שלא הכרתי, סאלי קלארק. רשמתי לעצמי לבקר במסעדה שלה בביקורי הבא. אבקש לשבת על הכסא של פרויד.

לונדון הומה ותוססת תרבויות שמגיעות עם גלי ההגירה. מטבחי המהגרים הם טרנד לוהט בעולם הקולינריה וגם במוזיאונים ובגלריות מככבים אמנים מתרבויות זרות בתערוכות מרתקות. תופעה מוכרת וותיקה היא מסעדות או בתי קפה של שפים מצליחים שפועלות במוזיאונים. בכלל, בתי הקפה והמסעדות במוזיאונים הן ממש חלק מהחוויה של הביקור במקום. אולי הטרנד הזה מגיע גם אלינו עם כניסתה של רותי ברודו להיכל התרבות בתל אביב.

בכל אופן, ב V&A East פועל קפה מסעדה שהוא שלוחה של מסעדת Jikoni שבמרליבורן. הדמות מאחורי המסעדה היא Ravinder Bhogal, שנולדה בקניה להורים הודים ולפי הפרסומים כבר זכתה בפרסים רבים. רשמתי לעצמי לבקר.

בביקור אחר הכרתי כך את השף הספרדי שספריו מככבים בספריית הבישול שלי חוזה פיסרו שלו מסעדה ברויאל אקדמי בלונדון

אני מקוה להמשיך ולעדכן את ההמלצות שלי ללונדון