באווירה של אופטימיות זהירה לקראת התחלת סוף המגפה, המחשבות מרחפות. מה אקח איתי הלאה מהתקופה הזו, למה אתגעגע ומה אשמח לשכוח.
במהלך המגפה, נחשפתי (וגם התמכרתי) לעולם הפודקאסטים, ואני מקווה שהוא ישאר איתי. בצד השתיקה עליה כתבתי פה כבר, גיליתי מחדש את הנאת ההקשבה. דרך עולם אינסופי של הסכתים בתחומים מגוונים שקרובים לליבי, סיגלתי לי הקשבה על בסיס יום יומי. בזמן הליכה, בישול ובזמן העבודה בסטודיו. ההקשבה לוקחת אותי למרחב, מחדשת את חדוות הלימודים, ומאפשרת לי לצמוח. שעות ארוכות של עבודה בסטודיו מאפשרות קשב במקביל. לשמחתי, זה מאפשר לי לשמוע הסכתים ואפילו ספרים שלמים תוך כדי עבודה בסטודיו. דרך ההקשבה מצאתי את הפניות הרגשית שחסרה לי בתקופה הזו לקריאה. אני רוצה לשתף אתכם בהסכתים שאהבתי. אולי גם אתם תמצאו בהם רגעי קסם, כמוני.
הפיכת רשות השידור לתאגיד כאן, אף על פי ולמרות הניסיונות הברוטליים של השלטון למנוע זאת, הולידה מעצמת תוכן משובחת. היכנסו לאפליקציה של כאן ובטוח שתמצאו משהו שיעניין אתכם — אני אהבתי מאוד את ״גיבור תרבות״ ואת ״פסטיבל כאן״.
ב- ״גיבור תרבות״ משוחחים ד״ר דוד גורביץ׳ וד״ר דן ערב עם יונתן גת על הדמויות האיקוניות שעיצבו את הדרך שבה אנחנו צורכים’ יוצרים וחיים תרבות.
ב- ״פסטיבל כאן״ יונתן גת ודני מוג׳ה, ראש החוג לקולנוע ב- ״מדרשה״, מדברים על קולנוע. כל פרק מוקדש לסרט. האופן שבו מציג דני מוג׳ה את הסרטים והאהבה הגדולה שבה הוא מדבר קולנוע, כבשו את לבי וגם החזירו אותי לצפות ביצירות קולנועיות גדולות דרך המבט המרענן של המגישים.
הצבע הבולט ברבים מהפודקאסטים להם האזנתי הוא ורוד. אמיתי וסימבולי. הצבע המסמל של נשיות ופמיניזם בעת הזו. מרחב ההסכתים מוצף בהסכתים מרתקים בתחומים האלו. מתוכם אני רוצה להמליץ על:
״גוף ראשון״ בהנחיית בר אומנסקי, מנהלת קהילות ברשת. הפודקאסט, בדיוק כמו שאומנסקי מגדירה אותו, הוא ״מסע במסגרתו נחקור ונגדיר מחדש כיצד מופיעה ומתנהגת נשיות אלטרנטיבית בעולם משתנה בו יותר ויותר נשים מגלות את קולן האישי ובוחרות להשתמש בו כדי לשנות את העולם״. מעבר לכך שיש בפודקאסטים של בר שורה של נושאים מרתקים המאפשרים לתעניינות בכך וגם למתעניינים לעדכן מידע ותפיסות בנושאיי נשיות, מדובר בהכרות עם מניפה שלמה של אנשים מרתקים שמתארחים בפודקאסט. לחלקם פודקאסטים משלהם איתם תוכלו להמשיך. אני למשל, רציתי לשמוע עוד מנרקיס אלון שהתארחה אצל בר וכך הגעתי לפודקאסט הממש מדהים שלה- משחקות באש.
״משחקות באש״ — פודקאסט מאת נרקיס אלון בשיתוף עיתון הארץ שנותן במה לגברים ונשים להעמיק בשלל נושאים נפיצים, בנושא המגדר, מיניות והתנהגות מינית, בעידן המי טוּ אך לא רק.
גם כאן פרק אורח על נושא רלוונטי, כך שמניפת ההידע וההכרות הנפרשת בפני המאזינה היא רחבת היקף וממנה אפשר להמשיך ולהעמיק לפי הענין האישי.
ולמי שפתוחה להקשיב לפודקאסטים באנגלית, ים המידע הופך לאוקיאנוס ממש. אני יכולה לספר שאהבתי מאוד מאוד מאוד את:
הפודקאסט של אמילי נגוסקי (Nagoski), מחברת הספר Come as You Are. אפשר להאזין לה במסגרת פודקאט מומלץ נוסף, The Knowledge Project, ואולי כמוני תמשיכו גם לספרה המלא העוסק באופן מדעי, מקיף ומרתק במיניות הנשית העכשווית.
אסתר פרל Esther Perel פסיכותרפיסטית העוסקת בתשוקה, אהבה ויחסים. כניסה לאתר של פרל היתה עבורי ככניסה לארץ הפלאות. תדרש כנראה לפחות שנה נוספת של מגפה והקשבה כדי להשתלט על כמויות הידע, התבונה והאהבה שהאשה הזו, שהיא בעצם מעצמה משתפת באמצעות — בלוג, ספרים, הסכתים, הרצאות ועוד. אני ממליצה לכן להתחיל בהקשבה להרצאות שהיא נתנה במסגרת TED ופודקאסטים נוספים אליהם תמצאו קישור באתר- כמו למשל זה ואם תתאהבו כמוני ובכלל יש לכם חיבה להליכים פסיכולוגיים, כדאי לכם מאוד להקשיב ל ״?Where Should We Begin”, פודקאסט שמבוסס על מפגשים בין פרל לזוגות, לטיפול חד פעמי. זוכרים את ״בטיפול״ של אסי דיין? כזה, אבל בגרסת הריאלטי.
ועוד פודקאסט אחד, כל כך נעים, מעורר השראה וגם קנאה- The Michelle Obama Podcast שיחות עם מישל אובאמה. גם אני רוצה אשת ראש ממשלה כזו, ואפילו, ראש ממשלה כזו.
אני יכולה לומר שבזכות ההקשבה האינטנסיבית שלי למרחבי המידע האלו, הקורונה הייתה עבורי תקופה של צמיחה אישית.
ואיך הצילומים קשורים? קשורים! כי הכל קשור ומושפע ומוזן כל העת.
