מסע פודיז משפחתי ללאוס ותיאלנד

מאת: עירית בירן

28 בנובמבר, 2019

יומן תמונות. זכרונות.

בסוף אוקטובר חזרתי מחופשה משפחתית בת שבועיים ימים בתאילנד ולאוס. בנגקוק, לואנג פרבאנג, צ׳אנג מאי והאי סמוי.

הציר המרכזי של המסע היה אוכל מקומי. אוכל בכלל ואסייתי בפרט הוא מושא אהבה משותף לכל בני משפחתי. הבן הבכור שלנו, רועי, צבר במסעות עומק בתאילנד, ידע עצום על מטבחי תאילנד ולאוס, ואנחנו זכינו במדריך קולינרי צמוד. לאן ללכת ומה לאכול. רב הארוחות היו במסעדות אותנטיות ומקומיות לחלוטין וברחוב. היה נפלא.

המטבח התיאלנדי מסחרר בטעמיו, ברב גוניותו, בצבעוניותו. שפע חומרי גלם ומאכלים אין סופי. וכל זה נגיש לכל, 24 שעות ביום במרחב חיים תוסס וחי שממש הילך עליי כשפים. המרחב העירוני או הכפרי כולו הוא למעשה זירת אוכל. בכל קרן רחוב יש דוכן ובכל מקבץ מגורים יש שוק פתוח שמשולב ברחוב. אין שעה ביום או בלילה שלא ימצאו אנשים שאוכלים בחוץ. האכילה במרחב העירוני היא גם אכילה ביחד. אפילו ארוחת בוקר. בשעה מוקדמת מאוד השווקים ודוכני האוכל כבר פתוחים ואנשים יושבים ואוכלים קערות מרק מהבילות. ביחד. שונה מאוד ממראה האנשים המתרוצצים עם קפה טייק אווי לרכבת התחתית האופייני לעולם המערבי.

באכילה בדוכני הרחוב ובמסעדות הקטנות, המפגש עם המבשל הוא ישיר וקרוב. ברוב המקרים מדובר במסעדות שהן עסקים משפחתיים. מהדוכן בשוק ועד למסעדה מדובר במקום של אוכל. לא במיזם עסקי ולא ב- ״רעיון״. הסבתא או האמא או האבא, יודעים לבשל. לפעמים משהו אחד, לפעמים תפריט שלם וסביבם מתנהל העסק. בין אם מדובר בדוכן חביתיות הקוקוס בשוק ובין אם מדובר במסעדה ותיקה ששמה יצא לפניה בזכות מרק הטום-יאם הטוב בבנגקוק, נשמרת הנאמנות לטיב החומרים, למטבח המסורתי ולצניעות.

המטבח התיאלנדי, נטול לחם ונטול מוצרי חלב. 3 ארוחות ביום מבוססות על אוכל חם ומבושל, עתיר חלבונים מן החי. תפריטי המסעדות, ואף יותר מכך — השווקים, הם פרזנטציה מוחשית וקשוחה של עקרון ה- nose to tail . כל החיות וכל החלקים של החיות משתתפים במטבח. לתייר מערבי שכמוני זה לא קל ואני מודה שלא אתגרתי את עצמי באכילה קשוחה, אך התקנאתי במקומיים שגדלו והתחנכו באופן שמאפשר להם לחיות על פי האידאולוגיה הזו.

ובתוך כל השפע החוויתי הזה, אחד מהשיאים, אם לא השיא הקולינרי של הסיור, היה סדנת הבישול אצל הנומן אספלר בחווה שהקים עם בן זוגו, מרחק 40 דקות נסיעה מצ׳אנג מאי. הנומן הוא מאסטר של המטבח התאילנדי, במושגים מקומיים ובינלאומיים. בעל ידע פנומנאלי בהיסטוריה של המטבח הזה, מבשל מ-ד-ה-י-ם, מורה בחסד, כריזמטי ומקסים. אני בטוחה שעוד אחזור אליו בהמשך וממליצה גם לכם בחום רב לנסות ולהגיע אליו לסדנה.

קו סמוי: סוף טוב במרחבי האוכל התאי הדרומי