זכיתי להקדיש את אחד הבקרים של החודש הזה לצילומי טבע דומם, עם צלם מקסים, צעיר ומבטיח — טל ברושל. הכרתי את טל במרחבי הרשת וגילינו שיש לנו הרבה מהמשותף בתפיסה האסתטית. נפלא בעיניי החיבור האנושי שנוצר סביב תשוקת היצירה. טל הגיע לסטודיו וביחד שיחקנו עם קומפוזיציות של כלים ואור, ויצרנו סדרת צילומים שאני מאוד אוהבת, ושבודאי עוד תשפיע על דרכי בסטודיו.
קומפוזיציות של טבע דומם עם כלים הן הזדמנות לייצר קומפוזיציה אסתטית. בתוך הקומפוזיציה יש לכל פרט חשיבות, אך הדבר המרכזי שמושך את העין ומשפיע על הרגש הוא הקומפוזיציה, האופן שבו הפרטים מסודרים בחלל, היחס בינהם, תנועת העין בעקבותיהם וכמובן ההדיאלוג שבין הפרטים לאור וצל.
העיסוק בבניית הקומפוזיציה מרחיב את ההתייחסות שלי אל הכלי מעבר להתאמתו לתפקידו — על פי רב במקרה שלי הגשת אוכל או סידור פרחים למשהו אחר, מופשט יותר. וההתנסות הזו משפיעה על הכלים שאני יוצרת. לא פעם, בעת שאני יוצרת כלים אני מדמיינת אותם מונחים על מדף או שולחן — מחוץ לשעות העבודה״ — נוכחים בחלל, ומשפיעים עליו.
וכשהרגע הזה מתממש — שהכלים שהתחילו בראשי ובליבי ניצבים על השולחן, לקראת ארוחה או צילום, כל אחד לעצמו וכחלק ממכלול — הרגע הזה שבו אני צופה בהם מוצגים לקראת מימוש יעודם — הוא רגע מרגש מאוד. את כל כולי יצקתי בכל כלי וכלי באופן אישי, וכעת כשהם מונחים על השולחן — אני מרגישה חשופה, ובו-זמנית גם מעין קלילות וריחוף.
אני ממליצה מאוד לעקוב אחרי טל.
ואם הנושא הזה מעניין אתכם אני מזמינה אתכם לקרוא על פרויקט השחזור שעשיתי בהשראתה של האמנית קלארה פיטרס וקומפוזיציות השולחן/טבע דומם שלה, וגם לשוטט בין הקומפוזיציות הנפלאות של הצייר האיטלקי ג׳יורג׳יו מורנדי.
