אי אפשר להגיד שהופתעתי, אבל הקיץ הגיע והוא כאן במלוא עצמתו. הימים ארוכים וחמים ואווירת החופש נישאת באויר. חודש יוני עבר כל כך מהר. נראה שרק אתמול שלחתי את פוסט שבועות והנה חלף חודש ימים והגיע הזמן לפטפט קצת ולעדכן. מה יהיה וגם קצת מה היה. וכמובן, גם מתכון קטן לסיום.
NOW Gatherings
ב- 20 ליולי אערוך ארוחה נוספת בסדרת ארוחות ה- table sharing שלי.
הפעם בחרתי להכין ארוחה יוונית. למה יוונית?
קודם כל, כי זה האוכל הכי קיצי והאוכל שהכי מתחבר אצלי לחופש ים תיכוני. דמיינו כפר באי יווני, עם טברנה פשוטה ופתוחה לאוויר. במטבח שלושה דורות של בשלניות יווניות. סבתא, אמא וכלות וגם נכדה קטנה שכבר נמצאת בהליך חניכה. הבעל והבנים על השירות בדרך כלל, ואם יש מתקן אש פתוחה, גם שם.
הכל משפחתי, ים תיכוני, קייצי וכל כך כל כך כיפי. אוכל טעים. יין פשוט. לא מטבח קרייטיבי מתוחכם, אבל כל כך שמח. וזו לא הסיבה היחידה שאני מתחברת כל כך לאוכל יווני. יש גם היבט אישי יותר.
בילדותי עבדה בבית הוריי אשה נפלאה ושמה שושנה. היא הכינה את האוכל שאכלנו יום-יום.
אחד מזיכרונות הילדות הראשונים שלי הוא היום הראשון שלה אצלנו.
אני זוכרת שפתחתי את הדלת ובדלת ניצבה אישה קטנה, שחורת שיער, לבושה שחורים מכף רגל ועד ראש, ולראשה מטפחת — שושנה חסיד ז״ל, אלמנה יווניה צעירה ועצובה. הייתי אז כבת 3 ושושנה הייתה עמנו עד מותה של אימי. למעלה מ- 20 שנה. נפש עדינה, אצילה ובשלנית מופלאה.
בזכות שושנה האוכל של ילדותי כלל את כל הקלאסיקות של המטבח היווני, על כל המשתמע מכך: קציצות, ירקות טריים מהשוק ברוטב עגבניות, בורקסים מהממים של גבינה מלוחה, מוסקה, ממולאים, עופות צלויים, כבש בצלייה ממושכת בתנור; חצילים, בכל צורה ואופן אפשריים, ועוד ועוד.
המטבח של שושנה אומץ גם על ידי אימי שבעצמה הייתה בשלנית נהדרת וחוץ מכמה הבלחות מזרח אירופאיות על השולחן, זה היה התפריט שלנו בבית. רק כשבגרתי ונסעתי לראשונה ליוון, הבנתי שהאוכל של ילדותי הוא משם.
לפני מספר שנים נודע לי סיפור הישרדותה של שושנה מהשואה, בבית היא אף פעם לא הזכירה את עברה. אני מזמינה אתכם לקרוא כאן.
הארוחה היוונית תיערך בחצר ביתי בשדה ורבורג. מה יהיה שם?
מטבח פתוח, גינה פורחת ואוכל יווני קלאסי ואהוב. אני עובדת עכשיו על התפריט וממש מתקשה לבחור מה להכין מתוך שפע האפשרויות. מה שבטוח זה שיהיה צזיקי, סלט יווני כמו שצריך, מאפי פילו, עלי גפן ממולאים, עגבניות ממולאות, ירקות צלויים בטאבון, משהו מהים (תלוי מה יביא הדייג לטברנה באותו יום…), בשר על הגריל, אוזו, יין לבן, וקינוחים כמובן.
אני שומרת לעצמי מרחב חופש להחליט לפי חמרי הגלם ביום הארוחה ולפי התשוקה. הכל בהכנה ביתית, אישית, ועם חומרי גלם טריים ונהדרים. וכמובן, גם כלים שאני מכינה במיוחד לארוחה.
כל הטוב הזה, בליווי פלייליסט מיוחד עם מוסיקה יוונית שעושה שמח, ב-380 ש״ח לאדם.
ה- 20 ביולי. 20:00. שדה ורבורג. מספר המקומות מוגבל. לפרטים נוספים והרשמה, התקשרו אליי ב- 0544297900.
ומה עוד?
לטובת מי שפחות נוכח ברשתות החברתיות, אני רוצה לשתף בשתי התרחשויות משמחות מאוד שקרו בסטודיו בחודש יוני.
בעקבות הסדנה ״דייט עם פורטרט״ והבראנצ׳ בהשראת קלארה פיטרס, הגיעו רונית ורד ודן פרץ לסטודיו ליום צילומים בהשראת ציוריה של קלארה פיטרס. התוצאות מרהיבות, מרגשות והכתבה נפלאה. הנה הקישור.
ביקור בסטודיו של שלי גרוס, בעלת הבלוג ״המלבישה״. נוסף על הבלוג, שלי כותבת מדור אופנה במגזין ״לאישה״ וגם כתבה את הספר ״החיים ומה שלבשתי״. וזה רק חלק ממעיין הכתיבה שלה.
אני אוהבת את הכתיבה של שלי כי היא ישירה ומדויקת, חמה ואוהבת חיים וגם שנונה ואינטליגנטית, טובלת באהבה גדולה לספרות ומוזיקה. והטעם שלה משובח. רשימה (חלקית) של סיבות לעקוב אחרי שלי.
שלי פרסמה בבלוג שלה משאלה להשתתף בחוג קרמיקה. הזמנתי את שלי לבלות בוקר בסטודיו ולחוות קרמיקה. זה הוליד בוקר נהדר, גילוי כשרון חבוי אצל שלי ומתנה נפלאה של שלי אליי — הפוסט הזה, שמאפשר הצצה אל הסטודיו דרך עיניים אחרות וגם מפזר כל כך יפה את אבקת הקסם הנפלא שבקרמיקה עבודת יד.
