׳אלמנך׳ הסטודיו #2 — נובמבר/דצמבר
פורסם ב- 29 באוגוסט, 2025
׳אלמנך׳. מילה שמקורה ככל הנראה מערבית: المناخ. , אלמנאח’ — הוא כרונולוגיה או לוח שנה עם תוספת מידע בתחומים שונים. האלמנך מתאר בדרך כלל את המתרחש בתחום מסוים בתקופה קצובה וערוך בטבלאות. ומה הקשר בין אלמנך לסטודיו? תוכלו לקרוא על כך כאן, ולאוהבי הקיצור- ׳אלמנך׳ הסטודיו הוא תוכנית שנתית האורזת את פעילות הסטודיו בקונטקסט של הסובב אותנו. חילקנו את השנה לשש תקופות, זיקקנו את המאפיינים המשפיעים על עבודת הסטודיו וגיבשנו תוכנית עבודה ומסגרת פעולה – בקווים כלליים שיתפתחו לאורך השנה.
על התקופה הראשונה- ספטמברֿֿֿ/ אוקטובר, תוכלו לקרוא כאן. היא הסתיימה. עד שתחזור שוב….
התקופה השניה- נובמבר/דצמבר
בזמן כתיבת פוסט זה שורה השרב והטמפ׳ שאינן אופייניות לתקופה מאמירות ל 30 מעלות. היה אמור להיות כבר סתיו אפרורי וקריר מעט יותר. החגים חלפו. בהתרחשות שהיא נס ממשי, לא פחות, חזרו כל החטופים החיים לביתם. המאבק הזה הצליח. עוד מאבקים רבים לפנינו כדי לשקם ולתקן את המקום שבו אנו חיים. לא נוותר, גם על התקווה להשבת החטופים החללים, כולם.
אם נניח את זוועות השלטון והמאבקים לרגע בצד, לפנינו תקופת שגרה מבורכת ונעימה. הורים לילדים קטנים משפשפים עיניהם מול לוח השנה שמלמד על שגרה חינוכית של כמעט חודשיים ימים. השגרה של התקופה עתידה להסתיים בחודש דצמבר המתאפיין בחגים הכי מוארים ונוצצים של השנה- חנוכה, חג המולד, וחגיגות סוף השנה. בגינה ובחורש ניכרים סימני שלכת ראשונה וצבעי הצהוב של הקיץ מייחלים לגשם ראשון.
בחקלאות– מסיק הזיתים הוא מכוכבי התקופה. לא ניתן להפריז במרכזיותו של שמן הזית במטבח המקומי. בזכות חקלאים מקומיים ומסורים אנו זוכים לשמן זית מקומי באיכות נפלאה. זה כלל אינו מובן מאליו. שוק הפירות והירקות מתאושש וסימנים ראשונים של שיפעת הסתיו והחורף כבר מבצבצים. פירות הדר ראשונים מבושמים בריחות בוסר וטריות, ארטישוקים ודלעות.
צבעוניות – פלטת הצבעים מתחממת. החיבור בין חימר לצבעוניות של שלכת לצד ירוק חדש ורענן טבעית ומדפי הסטודיו אף הן מתכוננים לסתיו.
לכל תקופה אני בוחרת גם ספר בישול כדי לספר על הספר, על הכותב שיצר אותו ועל השפעתו עלי או עלינו, בסטודיו. בנובמבר /דצמבר ובאוירת חגי דצמבר, בחרנו לשים דגש על מטבח אירוח. מדף ספרי הבישול שלי עמוס מאוד והבחירה להתמקד באחד או אפילו אחדים מהם, לא קלה. לאחר התלבטות הצלחתי להצטמצם לשלושה ספרים עליהם ארחיב בהמשך.
הראשון הוא אחד מספרי הבישול האהובים עליי — Buvette: The Pleasure of Good Food . באווט, מסעדה שהוקמה בתחילת 2011 על ידי השפית ג'ודי וויליאמס, בלב ווסט וילג' של ניו יורק, משלבת את האלגנטיות של בית קפה בסגנון ישן עם תחושה נינוחה של מסעדה שכונתית. לימים נפתחו סניפים של באווט בפריז ובבירות נוספות, רחוקות. זה היופי של ספרי בישול נהדרים ובמיוחד כאלו שמקושרים למקום רחוק — אפשר לחוות משהו מהם בבית. הספר של באווט מקסים וישים ומומלץ מאוד לחובבי ז׳אנר הברסרי. כאן תוכלו לרכוש אותו באמזון.
השניים האחרים הם ספרים של נשים שהן מודל השראה ומופת לבישול, אירוח וסטיילינג, חוץ מזה שהן גם יזמיות ונשות עסקים שהקימו במו ידיהן אימפריות עסקיות שהפכו עיסוקים ״נשיים״ כמו אירוח וטיפוח הבית לעוצמה עסקית ותקשורתית נשית. הראשונה, מן הסתם יכולתן לנחש, היא מרתה סטיוארט. ספרי הבישול והאירוח של סטיוארט הם מהראשונים שרכשתי למדף כשהתחלתי לפזול לספרות חו״ל עבור תחביב הבישול שלי. היום, הספרים נמצאים במדף הגבוה והפחות שימושי אבל אני מוקירה את השעות היפות שבילינו יחד כששתינו היינו צעירות יותר. אני ממליצה לכן לצפות בסרט הדוקו על הקריירה וסיפור חייה של סטיוארט, הוא מרתק. זמין בנטפליקס.
הדמות השניה שגם אותה קל היה לנחש, היא דונה היי. יש האומרים שהיא מרתה סטיוארט של אוסטרליה. בפאן האישי, הסטיילינג והבישול של דונה היי קרובים יותר לליבי. בהתחלת הדרך, כשרק נתקלתי בספרים שלה זה היה ׳מיינד בלואינג׳. אם מרתה סטיוארט היתה המודל האמריקאי הגדול שהכרנו כאן בקטן מספריה של רות סירקיס, דונה היי היתה משהו אחר. העיצוב והסטיילינג של הספרים שלה היה אחר. המתכונים כתובים בקצרה ובבהירות ומצולמים (כל המתכונים) בצילחות יפהפה אבל כזה שאפשר לעשות גם בבית. הייתי אז אמא צעירה ובתחילת הקריירה המשפטית והתובענית שלי. הזמן שיכולתי להקדיש לאוכל ואירוח היה מוגבל ממש אבל עם הספרים של דונה היי, זה היה אפשרי. מדהים להתבונן בספרים של דונה היי במבחן הזמן של 30 שנה ולראות כמה הם עדיין עכשוויים, לעומת ספריה של מרתה סטיוארט שמשקפים מאוד את התקופה ומרגישים וינטג׳.
ואיך כל זה בא לידי ביטוי בארועי הסטודיו?
ב— 14/11 נערכה בסטודיו סדנת ״שמן זית ראשון המסיק ״ עם מיכל וקסמן שפתחה את ארועי נובמבר עם חגיגת ראשון המסיק. הסדנה שילבה העמקת הידע על שמן זית והתנסות מקיפה בשמן זית בכלל וראשון המסיק בפרט כמרכיב במטבחי העולם ובמטבחה המופלא שלמיכל שהיא גם כותבת אוכל בעלת ידע אינסופי וגם בשלנית ומורה שזכות גדולה ללמוד ממנה ולטעום מידיה. להערכתי לא רק ששמן הזית שולט במטבחה של מיכל, הוא גם זורם בעורקיה. כאן תוכלו לראות וגם לקחת חלק קטן בסדנה שהייתה ממש נפלאה.
ערכנו סדנת יצירה וחריזה עם עמית מסטודיו Lenta – רגע לפני שעמית הפליגה למקום אחר במסע החיים שלה.
בין לבין שמחנו להשתתף בחגיגות יום העיצוב שצוינו ברחבי תל אביב ובמיוחד ביפו, גן החשמל וקרית המלאכה- מוקדי העיצוב והיצירה של תל אביב. היה מרגש לראות כמה אנשים השתתפו בסיורים שנערכו. תועפות של פרגון והערכה נותרו עימנו בתום סופהשבוע הזה ואנחנו מקוות שהוא יחזור גם בשנה הבאה.
בחנוכה ערכנו סדנת הכנת עששיות לילדים וילדות שהייתה מתוקה , מקסימה ומוארת. ובסוף השנה ארחנו סדנה פרטית – ״חומר, כלי, אוכל ומה שבינהם״ שמשלבת סדנה בחומר וארוחה מפנקת במטבח הסטודיו.
סימנו את ארועי התקופה בחגיגת חנוכריסמס מתוקה ונוצצת – פופאפ קפה מעבר לפינה עם ליליאן ברטו – ממש כדאי לכם לראות את אלבום התמונות מהארוע כאן. תוכלו לזהות שם עקבות ברורים מספר הבישול שבחרנו לתקופה – Buvette
בין לבין העלנו, מתכונים ברוח אלמנך הסטודיו, שיצטרפו למתכונים שכבר מחכים לכן בבלוג. תהיה כמובן נוכחות לשמן הזית, ראשון המסיק במיוחד וגם התמקדות באחד מכוכבי התקופה. הפעם זה יהיה בצל. בצל? כן, בצל. נכון שהבצל איתנו כל השנה וקשה לדמיין מטבח בלעדיו. אבל דווקא בגלל הזמינות שלו לפעמים הוא גם שקוף ונבלע כפועל פשוט בתוך מתכונים שנותנים את הבמה למרכיב אחר. אז מבחינה חקלאית בצל כן מזוהה עם הסתיו והחורף אז זו הזדמנות טובה לתת לו את תשומת הלב שמגיעה לו ולא רק בדמעות.
אתם ואתן מוזמנים ומוזמנות לבקר בבלוג המתכונים שלנו ולהציץ במתכונים שתייגנו כמתאימים במיוחד לאלמנך נובמבר דצמבר תחת תיוג #סתיו ו#חגי דצמבר
כלים שיוכנו בסטודיו – לצד הקולקציות הקבועות שמלוות את פעילות הסטודיו תוכלו למצוא על המדפים, כלים לנרות, כלים בזיגוגים חמים, ספלים לשתיה חמה ששוב חוזרת אלינו וגם, גופי התאורה החדשים עליהן אנחנו עומלות כבר תקופה ארוכה, כבר דולקים. היו גם שתי שריפות גז הטומנות בחובן נעלמים רבים וגם הפתעות.
ובפאן יותר אישי, הסתיו והאביב הם התקופות האהובות עלי לצאת לעולם לגלות מקומות חדשים. בסתיו 25 נסענו לסיבוב שראשיתו בנפולי, עובר בסיציליה ומסתיים ברומא. התאהבתי בסיציליה! ואקדיש לה פוסט נפרד ממש בקרוב.
