NOW DARK

מאת: עירית בירן

11 באפריל, 2019

רגע לפני שחגיגת האביב מתחילה, אני מנצלת את חילופי העונות כדי לערוך סיכום ביניים לעבודה על קולקציה מאוד משמעותית לי שתיכלל במכירה: DARK. סדרה שנולדה מאהבתי את החורף ומהדהדת אותו.

בכל שנה, כשמגיע החורף, האור מאפיר והיום מתקצר ומתקרר, אני מתמלאת שמחה. אני אוהבת את הצבעוניות האפורה ואת חשרת העבים. את הקור המשתרר וגורם לי להתכנס אל עצמי ולייצר, להיות בתנועה. להתחמם. השנה רציתי לקחת את האפלוליות הזו, את הצבעים העמוקים — ולבטא אותם בכלים. לעטוף את עצמי במוזיקה קודרת, לבשל אוכל חם ומחמם וליצור כלים שכיף לחבק.

זו הייתה התכנית והיא התחילה מעולה, אבל החורף ברח לי כל כך מהר ושטף אותי באור שסילק את האפלה, בטרם מיציתי. החלטתי להניח לקיץ לקחת את מקומו ואני מקווה שבבוא החורף הבא אחזור לסדרה שנית. את מה שנולד באפילה, צילמתי כסדרה ביחד עם טל ברושל המוכשר ואני שמחה לשתף אתכם בחלק קטן ממנה.

הפריטים מסדרת DARK יוצגו לראשונה במכירת האביב החגיגית של הסטודיו, בשבת הקרובה — 13 באפריל, 10:00-18:00. אל תחמיצו.

אסוציאציות, השראה ומוטיבים

בתהליך היצירה ובמיוחד כשמדובר ביצירה סביב קונספט, הראש כל הזמן עובד. מעבד דימויים ואסוציאציות. צבעים, צורות, צלילים וטעמים. הכל נוצק לתוך הכלים. בתוך ים הדימויים שריחפו לנגד עיניי היו יערות עבותים, נופי ים, שמיים קודרים, אופקים רחוקים.

מוטיב נוסף שנכח בי באופן דומיננטי היה של אופק ים. הקו המפריד בין הים לשמיים. משחקי הצבעים של המים. פלטת צבעי הים המתחילה במים שקופים המתכהים בעומקו של הים ומתערבלים כשהים סוער.

מה מושך כל כך בתמונות האלו? האם זה המינימליזם? הדימוי הריבועי הנחלק לאזורי צבע ועומק? האם אלו משחקי הגוון שנוצרים מאור, פרספקטיבה וחומר? ואולי, זה האלמנט של האופק, המושך את העין לאין סוף ומייצר שקט ו- “flow" ?

בהשראת המוטיבים האלו, יצרתי כלים המשקפים צבעוניות קודרת של כחול, אפור, ושחור. נעים בין צבעוניות פרועה לחלוקת משטחים מסודרת. כשהכלים המוכנים הצטברו אט אט, גיליתי בהם את המעבר בין תוהו ובוהו ליקום מסודר — מים ושמים, משל נלקחו ממוטיב הבריאה בסיפור המקראי:

בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם, וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר, וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב, וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ, וַיְהִי כֵן. וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם, וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי.

השארו איתי עוד מעט, דמיינו חורף וקור. יער של עצים גבוהים וחשופי גזע. בין חרכי העצים חודרות קרני אור אפורות. זה הדימוי שהוביל לסדרת ״אגרטלי הפרא״.

ומה עם האוכל החורפי? כמובן שגם הוא נכח בסטודיו: מרקים ותבשילים, קפה ושוקולד. לשם כך, הכנתי מגוון קערות מרק עמוקות וגדולות — שיכילו מרק שהוא ארוחה, וגם ספלים לתה ולקפה, בצבעוניות כהה של קפה שחור ושל שוקולד.

תם ולא נשלם. אני כבר לא יכולה לחכות לחורף הבא כדי לחזור אליהם שוב. חג חרות שמח לכולם!