כמה שתכננתי, חשבתי, פינטזתי וחרדתי, לא תיארתי לי שיהיה כל כך מוצלח. מעבר לכל ציפייה. אני יכולה לכתוב המון על התהליך, על שיתוף הפעולה, על הסדנה, על השולחן, על המחשבות שאחרי, ובכלל.
אבל עם כל כך הרבה צילומים, אני חושבת שאפחית במילים ואסתפק בהתייחסות לנקודה אחת. מונח אחד, המגדיר בתוכו, לדעתי, הרבה מהמרכיבים המשמעותיים להצלחת האירוע שהיה ובעצם לכל אירוע של התכנסות: קומפוזיציה.
באמנות, קוֹמְפּוֹזִיצְיָה היא תוצר היחסים בין אובייקט לבין מסגרת היצירה האמנותית, וכן בין האובייקטים השונים בתוך היצירה. הקומפוזיציה היא אמצעי מבע דומיננטי בכל תחומי האמנות החזותיים, במוזיקה, בקולנוע ובאמנויות הבמה. בבחירת הקומפוזיציה ממקם היוצר את האובייקטים ביצירה על מנת לכוון את האדם שנחשף ליצירה לנושאים מרכזיים ביצירה. פירוש המילה קומפוזיציה הוא מיקום-יחד (com-position).
ויקיפדיה
במובן הראשוני והמידי, הקומפוזיציה הייתה נושא מרכזי בסדנה, הן בשל מיקומה המרכזי בצילומיו של שי איגנץ, והן בשל קומפוזיציות השולחן המרהיבות שבציוריה של קלארה פיטרס, המוזה שלי בהכנת הבראנצ׳.
את הקומפוזיציות שבציורים של קלארה פיטרס ניסיתי לשחזר על שולחן הבראנצ׳. שילובים של צבע, חומר, מרקם, כלים, ישן, חדש. ניגודים והרמוניה. היו רגעים לא מעטים שבהם המשימה נראיתה לי קשה מדי. בלתי אפשרית.
השולחן הסופי התרחש ב- ״שידור חי״. מעין מיצג שקם לתחיה ממש לפני הארוחה.
לשמחתי, שבועות של צפייה בעבודותיה של פיטרס, מחשבות עליה ויצירת הכלים בהשראתה, הולידו שולחן שאני גאה בו ויכולתי להמשיך ולצלם עד אין סוף.
במובן הרחב יותר זה היה בוקר של חגיגת קומפוזיציה בכל הרבדים. הקומפוזיציה בין שי איגנץ, דיאנה דלאל וביני שהייתה כל כך פורייה ונעימה. הקומפוזיציה בין התכנים השונים בסדנה, חומר, רוח ומה שבינהם. הקומפוזיציה בין המשתתפות (ומשתתף אחד יקר) שצילמו ושיתפו ושאלו ופירגנו. הקומפוזיציה בין הבית לבין אורחיו ובין חוץ לפנים.
תודה לכל מי שלקח חלק בקומפוזיציה הזו. היה נהדר.
נ״ב: על האירוע המופלא שלנו נכתב בהמשך בכתבתה של רונית ורד ב- ״הארץ״. מומלץ לקרוא!
