הפירה של נורה אפרון

מאת: עירית בירן

7 בספטמבר, 2020

הסוף. בסוף אני תמיד רוצה תפוחי אדמה. פירה. אין כמו פירה כשמרגישים מדוכדכים, אין כמו להיכנס למיטה עם קערת פירה מפוצץ מראש בחמאה, ולהוסיף בשיטתיות לכל ביס פרוסה דקיקה של חמאה קרה. הבעיה עם פירה היא שהכנתו דורשת עבודה רבה, כמעט כמו זו שנדרשת להכנת תפוחי אדמה פריכים, ובמצב רוח שפוף הדבר האחרון שמתחשק לעשות הוא לעבוד קשה. תמיד אפשר לבקש ממישהו להכין לך פירה, אבל הבה נודה: הסיבה לדכדוך היא שאין מי שיכין לך פירה. כתוצאה מכך, מרבית האנשים לא אוכלים מספיק פירה בחייהם, וכשהם כבר אוכלים פירה — זה כמעט תמיד בעיתוי הלא נכון.

נורה אפרון, צביטה בלב
  1. מבשלים את תפוחי האדמה בסיר עם מים ומעט מלח. מביאים לרתיחה ומבשלים עד להתרככות (אפשר כמובן גם לאפות את תפוח האדמה בחום של 180 מעלות עד להתרככות).
  2. מסננים מהמים ומחזירים את תפוחי האדמה לסיר ומחממים לאידוי הנוזלים.
  3. מקלפים את תפוחי האדמה. מועכים בכלי להכנת פירה או במזלג. מוסיפים את הקרם פרש, החמאה, המלח והפלפל, מערבבים ואוכלים.
  4. לפי נורה — בכל ביס, הכי טעים להוסיף לכל כף עוד קצת חמאה...