ביולי השנה נפרדנו מאבי, אמנון סלבין ז״ל.
מבחינה קולינרית, המורשת של אבי מצומצמת למדי. תפריט פשוט וקבוע, מעט מאוד פתיחות לשינויים, ומסירות גדולה ויציבה לדברים שכן אהב.
למעשה, זה אפיין אותו גם מעבר לקולינריה.
בבישולים עצמם לא לקח חלק כלל – אך מאז ומתמיד החזיק בתפקיד הקניות בשוק, שהתאפיינו אז בעונתיות ברורה ומובהקת. אחד הביטויים החזקים לכך הייתה העונה הקצרה שבה ניתן היה להשיג מלפפונים להחמצה.
אבא שלי היה מביא שקיות עמוסות שלהם ואמי החמיצה (גם פלפלים וחצילים). לא היה יום קיץ בלעדיהם.
לעד, כשאכין מלפפונים חמוצים ביתיים, אחשוב על הוריי.
מה צריך?
- מלפפוני בלדי או טעם, בכמות שתספיק למלא את הצנצנת שבחרתם. חשוב שיהיו דקים, קשים וטריים
- 3-4 עלי דפנה, שריחם עדיין איתם
- מלח ים גס
- 1-2 פלפל צ׳ילי חריף טרי או מיובש
- 8-10 שיני שום קלופות
- זר שמיר טרי
איך מכינים?
- שוטפים את המלפפונים ומניחים במסננת.
- מרתיחים מים חמים. שופכים לתוך הצנצנת, מנערים ושופכים.
- כניסים את המלפפונים לצנצנת בשתי וערב, בצורה דחוסה ככל שניתן. תוך כדי הכנסת המלפפונים מוסיפים את שיני השום, הפלפלים ועלי הדפנה, עד שהצנצנת מלאה.
- מערבבים מים רותחים עם מלח ים, ביחס של כף וחצי מלח לכל 500 מ״ל. שופכים לצנצנת עד למילוי. לאחר שתכינו את המתכון בפעם הראשונה, תדעו להעריך כמה מים דרושים לצנצנת שלכם.
- שוטפים את השמיר היטב. דוחסים לצנצנת בחלקה העליון וסוגרים את הצנצנת.
- מניחים מחוץ לבית, אך בצל, למשך יומיים-שלושה – תלוי במידת ההחמצה שאתם אוהבים.
- שומרים במקרר לאחר הפתיחה.
