לפני כשבועיים, הודיעה חברת החשמל כי תחנת כח משנה שפיים תקרא על שם סבתי, מרים ״מניה״ סלבין, שהייתה מהנדסת החשמל הראשונה בישראל. כהוקרה על היותה פורצת דרך ומודל לשוויון נשים בחברה.
סבתא שלי, האהובה (לה ולסבי הקדשתי פוסט באתר כבר בעבר) הוסמכה כמהנדסת חשמל לפני כ- 100 שנים במוסקבה, עלתה לארץ והתגייסה לשורות חברת החשמל בה עבדה עד יציאתה לגמלאות.
היא הייתה פמיניסטית עוד לפני שקראו לזה כך. הפמיניזם שלה נבע מתפיסת עולם של שוויון חברתי לכולם ורצון בלתי מתפשר לממש עצמה מבחינת מקצועית.
מוצפת געגועים, מצאתי את עצמי מכינה מרק קרופניק. בכל שבת שהתארחנו אצל סבתי היה תפריט קבוע שנפתח באותו מרק, מהקופסה של תלמה, ומועשר בשמנת. כמה אהבתי את המרק הזה, שהיה בעיניי פסגת המעדנים. אז הנה הוא כאן שוב, בגרסה משודרגת וללא אבקת מרק.
מה צריך?
- 1 בצל לבן
- 1 כרישה
- 2 גזר
- 4 שיני שום
- 1/2 ראש סלרי או 2 גבעולי סלרי אמריקאי
- אלומת תבלינים — 1 עלי דפנה ומספר גבעולי תימין
- 2 כפות שמן זית
- 20 גרם חמאה
- 1/2 ק״ג בשר למרק (לא חובה)
- 4 כוסות פטריות (שמפיניון, פורטבלו, מלך היער)
- חופן פטריות פורצ׳יני יבשות (לא חובה, אבל ממש כדאי)
- ציר ירקות (אם לא משתמשים בבשר)
- 1/2-1 כוס גריסי פנינה (תלוי במידת הסמיכות הרצויה)
- 1 שמנת להקצפה
- מלח ים
- פלפל שחור גרוס
איך מכינים?
- משרים את הפטריות היבשות במים חמים.
- חותכים בצל, כרישה, גזר וסלרי לקוביות או פרוסות מגוונות. קוצצים את השום.
- מנקים את הפטריות הטריות משאריות חול עם מגבת נייר.
- פורסים את הפטריות הטריות. בפטריות שמפיניון ופורטבלו, אני מוותרת על הרגל.
- מוציאים את הפטריות היבשות מהמים וקוצצים.
- מאדים בחמאה ושמן זית עד להתרככות.
- אם בחרנו להשתמש בבשר, ממליחים ומפלפלים אותו, ומוסיפים לסיר. מאדים עד שהוא משנה את צבעו.
- מוסיפים כ- 2 ליטר מים חמים ומביאים לרתיחה.
- מקפים את הקצף שהצטבר מעל המרק.
- מוסיפים את אלומת התבלינים ומבשלים על אש קטנה.
- לאחר כשעה מוסיפים את הפטריות ואת גריסי הפנינה ומבשלים עוד כשעה. אם השתמשנו בבשר, חשוב לוודא שהבשר התרככך.
- מוסיפים את השמנת ומבשלים עוד כ- 5 דקות.
- מתקנים תיבול ומגישים. אם המרק סמיך מדי, מוסיפים מעט מים חמים.
